מוטי בוסקילה: אריה דרעי חוזר הביתה

 

ר' מרדכי בוסקילה ור' אריה דרעי

 

אין ספק שחזרתו של ח"כ אריה דרעי לתפקיד יו"ר תנועת ש"ס לא הפתיעה במיוחד, הרי כל מי שמכיר את שיטת עבודתו של היו"ר, יודע שתמיד הוא העדיף לרוץ למרחקים ארוכים.

תהיו בטוחים שאם באמת הוא היה רוצה, אז עוד באותו היום שהוא חזר לתנועה, הוא יכול היה להוציא הרבה יותר מאשר להיות שליש מאותה 'שלישיה', אבל מה לעשות והגיל עושה את שלו. אריה דרעי של לפני עשרים שנה, לא היה מתפשר. אבל כבר גדולים וחכמים מאיתנו אמרו, שמידת הסבלנות נקנית לאחר חמישים שנות חיים. ואריה, הוא ידע בדיוק כמה משוכות עליו לעבור בריצה הארוכה, עד לקבלת 'הפיקדון', שבהחלט מגיע לו בזכות.

איזו זכות? שתי זכויות.

הראשונה קשורה איך לא, במרן מלכא, אצילות וממלכתיות של גדול הדור, הוא ידע לומר בלווין, שמרן הרב שך זצ"ל אמר פעם, שמה שאריה דרעי עשה בשנתיים, אף ח"כ לא עשה בשנים רבות. ומרן הבטיח, ומרן קיים.

הזכות השניה תלויה באריה דרעי עצמו, אפשר להתבונן היטב במה שאמר הרב שך זצ"ל, ולהודות שיש דברים בגו...

יורד לשטח

עוד בישיבתו הראשונה כיו"ר תנועת ש"ס, ישיבה שהתקיימה ביום שישי בבוקר, עשר שעות לאחר שקיבל בחזרה את תפקיד היו"ר. הדגיש דרעי כי משימתו הראשונה היא, חיזוקם של נציגי התנועה ברשויות המקומיות. שהרי, בעוד קצת פחות מחצי שנה, יתקיימו הבחירות המוניציפאליות, יודעי דבר כבר מספרים כי בכמה ערים בארץ יהיו שינויים מרחיקי לכת, סביב זהותם של יושבי ראש התנועה בכל עיר ועיר.

בבחירות האחרונות לכנסת, הקפיד דרעי להדגיש בכל ישיבה עם הנציגים, כי מי שיעבוד עם הלב, יקבל חזרה בבחירות המוניציפאליות את כל הלב. אריה יודע בדיוק בכל עיר ועיר מי עבד ומי אבד, מי נתן את הלב, ומי כיווץ אותו. מה שבטוח שהבחירות הקרובות לרשויות המקומיות, יהיו פחות סוערות מהבחירות לפני חמש שנים. אצל דרעי למשל לא יהיה מצב בו יורכבו רשימות מנציגים המסוכסכים זה עם זה. ברגע הראשון בו הוא יבין שהיחסים בין הנציגים על סף פיצוץ, הוא יעדיף לפוצץ הכל לפני הגשת הרשימות.

אפשר לומר שכיום, רוב רובם של הנציגים ברחבי הארץ יודעים את מקומם.

כל אחד יודע אם יש לו סיכוי לקבל את יו"ר התנועה בעירו שלו. גם אם הם מראים כלפי חוץ שהכל בסדר, שהם שולטים בשטח, שהם ממשיכים כרגיל, אין בכלל ספק שהם יודעים בדיוק באיזה מצב הם נמצאים.

מחזירים עטרה ליושנה

דבר נוסף שדרעי הכריז עליו באותה ישיבה מצומצמת, שהוא הולך בכל הכח להחזיר עטרה ליושנה. בלי לפחד, בלי למצמץ, בלי להרגיש רגשי נחיתות, הוא חזר כמה וכמה פעמים על המשפט "אין אנו צריכים לסעוד על שולחנם של אחרים. ברוך ד' יש לנו שולחן מכובד משלנו".

לאחר ההסכם הקואליציוני שחתם יו"ר הבית היהודי, נפתלי בנט, הסכם שבייש את תנועת ש"ס בכלל, ואת מרן הגר"ע בפרט, לא יהיה מצב בו נראה את תנועות ש"ס והבית היהודי רצות ברשימות מאוחדות.

גם כאן הציג אריה דרעי את בת-ים כדוגמה קלאסית, הרי בבחירות האחרונות לכנסת, תנועות ש"ס ויהדות התורה, הביאו פי שלושה קולות מהבית היהודי.

יאמר לזכותו של דרעי, כי אני זוכר, יומיים לפני הגשת הרשימות בבחירות המוניציפאליות האחרונות, הוא נדהם ואף היה בצער גדול, ששמע שבבת-ים התאחדו תנועת ש"ס והמפד"ל.

הוא ידע שאין הצר שווה בנזק המלך.

 

הוא ידע היטב מה כוחה של תנועת ש"ס בבת-ים.

 

הרי עוד בקדנציה הראשונה שלו כיו"ר התנועה, הוא 'החזיק' מבת-ים כמעוז חזק של ש"ס.

שהרי עד הקדנציה הנוכחית, ש"ס החזיקה תמיד בתפקיד של סגן ראש עיר, במחלקה לתרבות תורנית, ובמחלקת הרווחה. על דברים מעין אלו חשב דרעי כשאמר "גם ברשויות המקומיות מחזירים עטרה ליושנה".

וכל קשר למציאות כיום בבת-ים, היא באחריותו של הקורא בלבד.

משפט השבוע

אפילו הגב' ריקי כהן מתחילה להבין שיאיר לפיד עבד עליה...