פרק א.
פעם, כשהייתי קטן, חשבתי שרב שנבחר למשרה רמה בארץ ישראל, הוא רב "גדול", רב שנבחר למשרה עוד יותר רמה, הוא רב "יותר גדול", ורב שנבחר למשרה הכי רמה – הוא הרב "הכי גדול".
כך חשבתי תמיד, וכך גם קיבלתי אישור
מאלו הסובבים אותי.
בקטנותי, האיש הזקן שהיה עושה "מי שבירך"
לעולים לתורה בבית הכנסת, היה מברך את הנערים הצעירים שעלו לתורה, כך: "יהי
רצון שתעלה בתורה דרגה אחרי דרגה עד שתזכה להיות הרב הראשי לישראל".
כשגדלתי והכרתי קצת לעומק את התורה הקדושה,
וגם הכרתי קצת לעומק את המונח הבזוי "פוליטיקה", נפל לי האסימון. הבנתי שההחלטה
אם רב פלוני הוא רב 'סתם' או רב 'גדול', וכן אם הוא רב 'גדול' או 'גדול מאוד',
אינה קשורה בכלל למשרה. גדלות בתורה נובעת דווקא מדברים אחרים: אישיותו התורנית,
יכולתו התורנית, ספרי ההלכה שחיבר, ובעיקר: הכרה בו מצד גדולי התורה הזקנים
המפורסמים, ומצד הצבור הכללי המחזיק ממנו בגדול בתורה, ונוהה אחרי דרכו. המשרה
הגדולה, אינה מכריחה גדלות בתורה. למשרה גדולה יכול להיות גם רב 'קטן', אם הוא
'גדול' למשל, בקשרים פוליטיים.
מינוי רבנים בזמנינו חדל להיות תלוי בגדלותו בתורה של המתמנה, או בהתאמתו לתפקיד. הוא לא קשור עוד לידיעת התורה, או למה שהצבור זקוק לו. הוא אפילו לא קשור למקצוע "רב" או ליכולת האיש להנהיג בתור "רב". אמנם 'במקרה' יכול להיות הרב הנבחר גדול בתורה, אם רצה הגורל והוא גם
בצד הפוליטי הנכון, אך באותה מקרה בדיוק הוא גם שלא להיות גדול בתורה. תלוי... איך אומרים... במפה הפוליטית.
כלפי מה הדברים אמורים?
ובכן בעיר אחת כיהן רב גדול בתורה, שגדלותו
לא נבעה מבחירתו, אלא ממעשיו, ספריו, תורתו, הנהגתו וקדושתו... לא היה בכך ספק
לאיש. ויהי היום, נערכו בחירות כלליות במדינה, ומפלגה מסויימת זכתה במשרד הדתות.
בחירת רבנים ראשיים לישראל החלה לעמוד על הפרק, והנה אויה: עשה חשבון מי שעשה,
והוברר לו כי חברי הגוף הבוחר לרבניים הראשיים, לא יתנו רוב למועמד שהוא חפץ
ביקרו... חסרים לו כמה אצבעות.
מה עושים במדינת ישראל לפתרון 'בעיות' כאלו?,
פתרון פשוט: לתפור תיקים על חברי גוף בוחר הנמצאים בצד ה"לא נכון" של הפוליטיקה,
ולהחליפם ברבנים ש'במקרה' נמצאים בצד הנכון... מכאן קצרה הדרך להצהרות כי רב פלוני
או אלמוני אינו כשיר עוד לכהן במשרה, ויש להחליפו ברב אחר
(מהצד המתאים, כזכור), ובא לציון
גואל... ואני נדהמתי איך ראיתי מול עיני, היאך עסקנים יושבים להם בקרן זווית,
ובאומנות פוליטית, מורידים ומעלים רבנים כפי רצונם.
ואכן שוב אומר, את הדברים ראיתי ממש בעיני.
וכל קשר למציאות, היא באחריות דמיונו של
הקורא בלבד.
פרק ב'.
מה לעשות, כשהייתי קטן הייתי תמים וטהור
יותר. רק כשגדלים ולמדים את עיקומי הפוליטיקה, לומדים להתנהל בחיים עקומים... ובכן
פעם, בימים עברו של העבר הרחוק, חשבנו כולנו שבחירת רבנים נעשית
על פי כללי אתיקה מסויימים: מרכיבים גוף
בוחר, מכל הזרמים והיצוגים, גוף הממצה ומשקלל את כלל הדעות, וכך הבחירה היא סיכום
אמיתי של הדעות הקיימות במדינת ישראל.
כך חשבו התמימים והטהורים, בעבר.
ובכן כזכור, היה היום ובחירות כלליות נערכו
במדינה מסויימת, ומפלגה מסויימת זכתה במשרד הדתות. בחירת רבנים ראשיים לישראל החלה
לעמוד על הפרק, ועשה חשבון מי שעשה והוברר לו כי חברי הגוף הבוחר לרבניים הראשיים
לא יתנו רוב למועמד שהוא חפץ ביקרו... נסיון להחליף כמה אצבעות בגוף הבוחר נתקלו
בקשיים רבים, והוברר כי לא קל הדבר.
מה עושים במדינת ישראל לפתרון 'בעיות' כאלו,
כאשר גם משרד המשפטים נמצא איתך
בקואליציה?, פתרון פשוט: מוציאים חוות דעת
משפטית המונעת לשנות את החוק של הארכת כהונת הראשון לציון חודש לפני הבחירות, ובכך
סוללים את הדרך לבחירת שני רבנים ראשיים העומדים בצד "הנכון" של המפלגה.
אבל ספינים הולכים וספינים באים, ועדיין
לא יכולה אותה מפלגה להבטיח את בחירת הרבנים שהיא חפצה ביקרם. ובכן מה עושים במדינה
מתוקנת כאשר משרד המשפטים נמצא לידך בקואליציה איתך?, פתרון פשוט: מוצאים מיד חוות
דעת משפטית נוספת, המבהירה כי זה תקני "להרחיב את הגוף
הבוחר" חודש לפני הבחירות, כדי
שיתן "יצוג הולם לנשים" (???).
בהרחבת הגוף הבוחר, יש כבר מי שדואג
שתכנסנה נשים רק מהצד "הנכון" של המפה, ובא לציון גואל...
וכל קשר למציאות, היא באחריות דמיונו של הקורא בלבד.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה