מוטי בוסקילה בטור מיוחד: נאום חייו של אריה דרעי * הפגישות עם יוסי זרוק ומי לוחץ עליו * לאן נעלם יאיר לפיד? * ולסיום הודעת ה – SMS המרגשת ששלח לו הרב ישראל ניסים לוגסי.

 

 

 



ר' מוטי בוסקילה מקבל את ברכתו של הגאון הגדול חכם יצחק יוסף שליט"א

נאום חייו של אריה דרעי

 

כל מי ששמע ביום שני את נאומו של יו"ר תנועת ש"ס ח"כ אריה דרעי, לא יכול היה להישאר אדיש. מהבחינה האישית אני חושב שזה היה נאומו החוצב ביותר של דרעי במליאת הכנסת מאז ומעולם. הוא עמד וזעק כנגד הגזרות הכלכליות. "עם ישראל ניחנים בשלושה מאפיינים המבדילים אותם מאומות העולם, גומלי חסדים, ביישנים ורחמנים. את הבושה כבר איבדתם עוד בזמן המו"מ הקואליציוני, לפחות תשמרו על החסד והרחמים, שגם אותם לא תאבדו" אמר דרעי. על פניו ניתן היה לראות שדבריו יצאו מקירות ליבו, לא עוד נאום מתוכנן, לא משהו מפוברק. אלא דברים היוצאים מהלב ונכנסים ללב.

 

כאשר סגן שר האוצר מיקי לוי, חייך בזמן הנאום, אמר לו דרעי "מיקי אתה יכול להמשיך לחייך, אבל אל תשכח שאני ואתה הגענו מאותו המקום. מאותה שכונת מצוקה. לא כמו בעל הבית שלך, שר האוצר יאיר לפיד, שנולד עם עשרה קבין של זהב".

 

בתור אדם שמכיר די טוב את דרעי, אין ספק שהדברים נאמרו בכאב, זה הרבה מעבר לפוליטיקה, הרי עם כל הכבוד לשר האוצר וחבורתו, הגזירות שלהם קשות מנשוא, אין בית שאין שם מת. אין מגזר שלא נפגע, אין משרד שלא קוזז. אך גם דרעי הבליג עד שהגיעו המקצצים וחדרו לתוך הבתים. הם הגיעו עד ללחם ולחלב, עד לארוחות הבוקר הדלות. שם דרעי הבין שהם כבר לא עובדים עם הלב.

 

לחץ מבפנים

 

בתחילת השבוע נפגש מזכיר סניף המפד"ל בבת-ים יוסי זרוק, עם הרב דוד חי הכהן. הפגישה שנערכה על מי מנוחות, התחילה טוב ונגמרה קצת פחות טוב.

 

הכל התחיל כשהרב חי הכהן העלה בפני זרוק את האפשרות שמפלגת הבית היהודי תתאחד עם רשימתו של סגן ראש העיר אורי בוסקילה. וזרוק, שעדין נמצא בתחילת דרכו הפוליטית, הטיל וטו על המהלך.

 

למען הגילוי הנאות, הפגישה הנ"ל נשמרה בסוד, במועצת הסניף העדיפו שלא לעורר מהומות בתוך הבית (היהודי), אך לנו נאמר מצידם של ראשי הבית היהודי בבת-ים, דני שרעבי ויוסי זרוק, כי הם החליטו לרוץ לבד עד הסוף, יהיה מה שיהיה.

 

יש לציין, כי ימים ספורים לפני שנפגש עם הרב חי הכהן, נפגש זרוק גם עם ראש העיר שלומי לחיאני. השניים דנו בנושאים פוליטיים שונים, וגם בפגישה הזאת, עדכן זרוק את לחיאני, שהוא ושרעבי נחושים ללכת לבד עד יום הבחירות.

 

לאן יאיר נעלם

 

אם לא שמתם לב, אז נעיר את תשומת לבכם, שאלתם את עצמכם להיכן נעלם שר האוצר יאיר לפיד? איך זה שבימים האחרונים נעלמו עקבותיו של הרודן ממשרד האוצר. עד לשבוע האחרון, היינו רגילים לשמוע את קולו של לפיד, או לפחות ציטוטים שאמר כמעט בכל שעה עגולה. אך משום מה בימים האחרונים קולו נדם.

 

לא לצפות לכלום

 

בשבוע שעבר נפגשתי עם אחד הרבנים היותר אהובים על בעלי התשובה בבת-ים, הרב ישראל ניסים לוגסי. בפגישה העלנו חוויות מהעבר, ואף ניסינו לתכנן כמה תכנונים לעתיד.

 

שעתיים וחצי ישבנו וחשבנו באיזה מישור לפעול למען הגדלת קרן התורה. בשיחה ביננו, חיזק אותי הרב לוגסי בכמה עניינים אישיים, משהו בכיוון של "לא תגורו בפני איש", ובשעות הקטנות של הלילה, עשה כל אחד מאיתנו את הדרך לביתו. בבוקר שלח לי הרב לוגסי הודעה שריגשה אותי במיוחד. חשבתי איך אוכל לשתף את הציבור עם מה שנכתב, ואני חושב שכאן זאת ההזדמנות הטובה ביותר.

 

וכך כתב לי הרב:

 

"מוטי ידידי ואהובי.

 

לפעמים הנשמה חשה כאב,

 

מפגיעה משונא וגם מאוהב,

 

ומזה ליבך דואב,

 

ועליו משא כבד אתה סוחב.

 

אל תירא מאף אויב,

 

גם אם הוא פנימי בתוכך זה שאורב,

 

וגם אם הוא חברך שעם הזמן הפך לזאב,

 

ואת טובותיך כל שכח ועוזב.

 

פנה לחוקר כליות ולב,

 

ורק ביטחון ממנו תהיה שואב,

 

קרוב הוא אליך, לא משנה מי אתה,

 

עצים חוטב, פרות חולב, סוחר או סוהר.

 

אל תפחד כי אותך ה' אוהב.

 

זכור!, גם בך יש משהו מאוד מיוחד,

 

לא חייב להיות תמיד שנון וחד,

 

כי עיקר העיקרים הוא לא להיות משוחד.

 

אלא תמיד להיות נחמד ומאוחד...".

 

למען האמת, רק הרב לוגסי מבין עד כמה כל מילה היא סלע, עד כמה הדברים נאמרו בזמן המתאים. הבנתי שלא משנה מה תעשה בעולם הזה, כמה תפעל, כמה תעזור לאנשים, כמה תעשה חסדים, כמה וכמה וכמה...בסופו של דבר הכל נשכח, העבודה עם בני האדם היא עבודה כפוית טובה.

 

אסור לצפות לכלום. רק להאמין שהקב"ה הוא מנהל את העולם לבד, לא צריך לעזור לו, לא צריך לדחוק בו, צריך רק לעשות מה שצריך.