בימים הקרובים נעלה סדרת כתבות וכמה נקודות למחשבה על התנהלותו של העלון הפוליטי 'מן הבאר' שיוצא על חשבון משלם המיסים.
פרק א'
זה כבר לא חדש לקוראנו הותיקים שיש לנו ביקורת על ההתנהלות של עלון 'מן הבאר' היוצא לאור ע"י המחלקה לתרבות תורנית.
הנה כמה דוגמאות מהשבתות האחרונות
עלון פרשת ויקהל (1744)
א. אדון אורי בוסקילה שמשתמש בעלון לברך את חברי מועצת העיר 'ברכה אישית'...
"תגידו, מה זה הפקרות? מי שרוצה לברך ברכה אישית שיוציא מודעות מכספו הפרטי למה על חשבון הציבור??? אפשר לברך את הנבחרים בשם כל הציבור. מגיע להם. למה לא? אבל ברכה אישית מאיפה זה בא? איך המחלקה מאשרת את זה?" אומר לנו חבר מועצת עיר.
ב. אם נתבונן, אדון בוסקילה ציין "בברכתו" את שלומי לחיאני.
"ברכה מיוחדת" הוא מכנה אותה... דבר תמוה מאוד.
מה הקשר? הרי שלומי ניבחר ממזמן.
ויותר מזה הרי [יום חמישי שקדם לפרשת ויקהל], שלומי לחיאני הוחלף במ"מ יוסי בכר.... אז מה הקטע לדחוף את שלומי לחיאני שוב? סתם ללקק? או מה?
ג. למה רק אורי בוסקילה כותב ברכה? האם שאר הסגנים גם באפשרותם לכתוב ברכה לסגנים הנבחרים?
מוגש כחומר למחשבה.
לא הצלחנו להשיג את תגובת המחלקה לתרבות תורנית. במידה ונקבל את תגובתם נשמח לפרסם.
המשך יבוא!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה