א. לפני 2439 שנים החל ביום זה המצור על ירושלים וכתוצאה מכך נחרב בית המקדש [הראשון]. והכל מתענים ביום זה מפני הצרות שאירעו בו, כדי לעורר ולפתוח את הלבבות לדרכי התשובה, ויהיה זה זכרון למעשינו הרעים ולמעשה אבותינו שהיו כמעשינו עתה ובזכרון דברים אלו נשוב להיטיב את מעשנו (משנ"ב סי' תקנ ס"א, ב)
ב. יום זה אסור באכילה ושתיה ומותר בסיכה, נעילת נעלי עור ואישות. ורחיצה מותר (שו"ע ס"א-ב) אפילו בחמים (חזו"ע עמ' כא). ואף למחמירים מותר מפני כבוד השבת (משנ"ב ס"ק ו).
ג. הכל [בנים מגיל 13 ובנות מגיל 12 (באוה"ל שם)] חייבים לצום בתענית זו ואסור לפרוץ גדר (שו"ע שם), וכן חתן וכלה [בתוך 7 ימים לחופה] (כה"ח סי' תקמט ס"ק ט) ואבי הבן, הסנדק והמוהל חייבים לצום (שם ס"ק י).
ד. אלו פטורים מהצום: [אוכלים כרגיל אך ללא ממתקים ותפנוקים]: קטנים, חולה שאין בו סכנה [או נפל למשכב], זקן תשוש כח [יש לו צער גדול מהתענית והרופא אומר שיזיק לו אע"פ שאין סכנה] מעוברות [מחודש שלישי ומעלה או קודם אם סובלת ממיחושים, הקאות וחולשה].
אשה שילדה או הפילה בתוך 30 יום, מניקות בפועל [אפילו יותר מ- 30 יום] אבל אם הפסיקו להניק [או מפלת] והן בתוך 24 חודשים ללידה חייבות לצום אלא אם כן מרגישות חולשה וצער, אזי די להן בתענית שעות כפי יכולתן (חזו"ע ארבע תעניות עמ' נז-סז)
ה. חיוב התענית הוא מזמן עלות השחר (שו"ע סי' תקסב ס"א) מכל מקום הישן [אפילו שלא על מיטתו (משנ"ב שם)] שנת קבע בליל התענית הרי כבר אז מתחיל להתענות (שו"ע סי' תקס"ד ס"א) אבל אם ישן בתחילת הלילה במשך כמה שעות ועדיין לא אכל ארוחת ערב, ונתעורר מותר לו לאכול ארוחת ערב אף שלא עשה תנאי, שמסתבר שלא קיבל עליו את התענית עד שיאכל ארוחת ערב (חזו"ע עמ' יב)
ו. אם התנה קודם שהלך לישון שבדעתו לקום קודם עמוד השחר ולאכול, מותר לו לאכול ולשתות עד עמוד השחר (שו"ע סי' תקס"ד ס"א). אמנם אם שכח להתנות ואחר שישן קם קודם עלות השחר וחש צימאון, המקל לשתות [קודם עלות השחר] יש לו על מה לסמוך ובפרט אם הוא רגיל לשתות בכל לילה (חזו"ע עמ' יא).
ז. אם התחיל לאכול בתוך חצי שעה לפני עמוד השחר (עמוד השחר = 5:30 ) אין לאכול סעודת קבע, אלא פחות מכביצה (= 54 גר') לחם או מזונות, ושאר מאכלים אפילו יותר (שו"ע סי' כט משנ"ב ס"ק כז, הלכה ברורה לגר"ד יוסף ח"ה סי' פט ס"כח)
ח. במקום צורך יש להקל לשטוף פיו במים בקומו משנתו בבוקר ולצחצח שיניו במשחת במקום צורך יש להקל לשטוף פיו במים בקומו משנתו בבוקר ולצחצח שיניו במשחת שינים ובלבד שיזהר שלא להכניס לפיו יותר משיעור רביעית מים (=רבע כוס) בבת אחת וכן יכופף ראשו שלא יבלע כל שהוא מן המים ויפלוט הכל (חזו"ע עמ' כח). [במקום צורך = כשקשה לו ביותר שלא לשטוף פיו או למי שיש ריח בפה אם אינו מנקה] (תורת מועדים פ"א ס"יא).
ט. אדם בריא שמתענה אך עליו לבלוע כדורים או לשתות תרופות נגד מיחושי ראש וכדומה, מותר לו לבולעם בלי מים כל שאין בהם טעם ערב לחיך, אבל אם החיך נהנה מהם אין להתיר. (חזו"ע עמ' ל-לא). ואם הגלולות הן לצורך רפואת חולי פנימי וכיו"ב יש להקל בכל אופן, ואם קשה לו לבולעם רשאי להקל אף עם מעט מים ויזהר שלא ישתה רביעית בבת אחת (תורת מועדים סי' א ס"יג ס"ק יג).
י. מי ששכח ובירך ביום התענית על דבר מאכל או משקה יטעם ממנו משהו כדי שיהנה גרונו, שלא תהיה ברכתו ברכה לבטלה. (יבי"א ח"ב חיו"ד סי' ה' ס"ק ו).
יא. יש להקל לבעלי מסעדות וקיוסקים לספק מצרכי מזון לאוכלים ושותים ביום התענית, מ"מ נכון שיתלו שלט גדול במסעדה במקום בולט "היום יום צום" (חזו"ע עמ' ל ס"יד).
יב. השרוי בצום יכול לטעום מן התבשיל לדעת אם חסר תבלין או מלח עד כדי שיעור רביעית (רבע כוס מים) ובלבד שיפלוט, שהטעימה כאן אינה בכלל אכילה ושתיה האסורים (שו"ע סי' תקסז ס"א חזו"ע עמ' כז). ואף למחמירים בזה, השנה שחל הצום ביום שישי יש מצוה לטעום מכל תבשיל כדי לתקנו לשבת יתירו בזה (שערי נחמה לגר"י טשז עמ' טז, שש"כ ס"מב ס"סא).
יג. במנחה של הצום קוראים בפרשת "ויחל" (סי' תקנ ס"ג בהרמ"א) ואומרים "עננו" בתפילת אבל אין אומרים וידוי ונפילת אפים לפי שהוא ערב שבת אחרי חצות (משנ"ב ס"ק יא). ויש להימנע מלאחר להתפלל מנחה אחרי השקיעה שיש בזה זלזול בכבוד שבת [אע"פ שאם נמשכה לאחר השקיעה אומרים "עננו" "ויחל" (דבר יהושע לגר"י אהרנברג ח"ג אור"ח סי' סג הובא בפסקי תשובות).
יד. מי שאינו מתענה [וה"ה שיודע שלא יסיים את הצום (תורת מועדים עמ' קו)] לא יהיה שליח ציבור ולא יעלה לתורה לקריאת פרשת "ויחל" ביום הצום, ואם הוא כהן יחידי יצא מביה"כ ויקראו לתורה ישראל שמתענה במקומו, וה"ה ללוי או לישראל אפילו קראו לו ואינו מתענה ירד ויעלו מתענה אחר במקומו, ולא ישא כפיו במנחה, (שו"ע סי' תקסו ס"ה-ו כה"ח ס"ק עז וילקו"י). לכתחילה יש לעלות כהנים לדוכן במנחה רק בתוך חצי שעה לשקיעה [שקיעה= 4:38 ] ולפני כן לא יעלו, אבל אם עלו לא ירדו (בא"ח א פ' תצוה ס"כג) אבל לפני פלג מנחה ( 3:47 ) אין לעלות כהנים כלל, ויש למחות בנוהגים כן (הליכות עולם ח"א עמ' רכב).
טו. אם אין שישה מתענים באותו היום (שמתכוונים לצום עד הסוף!) לא יאמר הש"צ את "עננו" כברכה בפני עצמה (אלא בשומע תפילה ככל יחיד) וכן לא יוציאו ס"ת לקריאת "ויחל" (שו"ת יח"ד ח"א סי' עט).
טז. סיום הצום הוא בצאת הכוכבים (אחרי הקידוש) (שו"ע סי' תקסב ס"א) אף השנה שחל מוצאי הצום בליל שבת (חזו"ע עמ' טו). ואם קיבלו הקהל שבת מבעוד יום יש להם להמתין מלקדש עד צאת הכוכבים (ילקו"י מועדים עמ' תקפח).
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה