גם אם יגידו לנו שיש עוד זמן, וגם אם ינסו לשדר עסקים כרגיל, כל בר דעת מבין שאוטוטו ונפתחת לנו שוב מערכת בחירות, מוניציפאלית, הרבה יותר אישית, ספוגה הרבה יותר אמוציות, והרבה יותר נוגעת לכל אחד באופן פרטי. אם בבחירות לכנסת קריאתם של גדולי ישראל עושה את העבודה, הרי שבבחירות המקומיות הדברים הרבה יותר מסובכים. תמיד יהיו כאלו שהאינטרסים האישיים שלהם יקשקשו בקרבם ולא יתנו להם מנוח, עד כדי פעולות והתנהגויות מזיקות.
ובזמן שכל איש מהשורה "נח" ביום העצמאות, בבית או ליד המנגל בגינה הציבורית, התקיימה לה בראשון לציון פגישה חשאית בביתו של סגן ראש העיר הרב אריה כהן, יחד עם יו"ר תנועת שי בבת-ים רפאל ברנז, ועם ח"כ אריה דרעי.
בין בר בי רב אחד לשני, מצאו השלושה את הזמן להתכנס יחד, ואח"מים אלו זכרו לי חסד נעורים, והכניסו אותי לפני ולפנים, שם פקחתי את עיני ואוזני, עטי וניירותי, והפנמתי אל ליבי עד כמה נציגים אמיתיים הינם, חרדים, ודואגים להמשכת התורה בכל עיר.
"את הרב רפאל ואת הרב אריה כולם יודעים כמה אני אוהב. וזה בכלל לא סוד. כולם גם יודעים עד כמה התרומה שלהם לתנועת ש"ס חשובה, ועד כמה בלעדיהם היה המצב רע מאוד. לא לחינם הם אהובים ורצויים, שניהם מעמודי התווך של התנועה
הקדושה", כך פותח לפני במונולוג הרב אריה דרעי, ברגע של דממה. ומי שמכיר יודע שאין כאן חנפנות לשם טור בעיתון, אלא אמירה ציבורית של מי שנמצא בקודקוד של תנועת ש"ס. אין מחמאות חינם. בטח לא אצל אריה דרעי. מי שאינו "מספק את הסחורה", מקבל מבט רציני, כזה שעושה רושם גדול הרבה יותר מכמה מילים.
למען הגילוי הנאות עלי להודיע, כי הסיכומים של הדברים שהתגלגלו שם בפגישה הארוכה, יכלו לפרנס כמה וכמה טורים ומדורי ידיעות בכל העיתונים. מה לא עלה שם לדיון? על מה לא דיברו? השלושה ישבו וניתחו כל אפשרות שתקום. נדהמתי לראות מחשבה כ"כ פורה, וניתוחים כל כך חדים. למדתי גם מהי פוליטיקה במשמעות הנכונה שלה. הכל נצפה והוסרט מראש, גובשו קווים למקרים השונים, אך כל הדברים יוחבאו בינתיים עמוק, בחדרי חדרים.
בין דיבור לדיבור ניסיתי להגניב כמה שאלות.
שאלתי את הרב דרעי "מה יקרה בבת-ים? והוא אמר: "אל תדאג. יהיה הכי טוב לתורה".
ושוב אני מיתמם: "ומה יהיה בראשון לציון?, ושוב קבלתי את אותה תשובה: "עוד הפעם אתה דואג. הרי אתה רואה שאנחנו מלכדים כל כח אפשרי לשמור על הקדוש והיקר".
ואני בשלי: "אני לא דואג, אבל תן לי משהו לכבוד הקוראים", ואז סוף סוף זכיתי לחיוך רחב, ותשובה בצידה: "תוכל להבטיח שבסוף כולם יהיו מרוצים, אבל עכשיו כל דיבור תקשורתי מזיק". הורשיתי רק לצטט מפיו, שהוא מודע היטב היטב לניואנסים ולגופים הקיימים בכל עיר ועיר, כולל בעירי בת-ים, והדברים נמצאים כבר בעיצומה של מלאכת הכנה לקראת הבחירות.
מבחינתו של דרעי הדברים פשוטים: הוא יעמוד על כך שבכל עיר תנועת ש"ס תרוץ לבדה. "בעבר הדברים היו אחרת, בכמה מקומות בארץ הריצה של ש"ס ברשימה אחת עם המפד"ל הייתה מחויבת המציאות.
כיום אין אנו צריכים לסעוד על שולחנם של אחרים", כך לדבריו של דרעי, והוא מוסיף: "בבת-ים לדוגמא הציבור החרדי הביא פי שלושה קולות מהבית היהודי. אני רואה בבת-ים של היום תמונה ברורה של איחוד כוחות בני התורה בעיר. אני לא מאמין שמישהו חושב אחרת, ושאיחוד עם כוחות שאינם תורניים מובהקים יביא איזו תועלת. מבחינה פוליטית זה פשוט לא משתלם. ובמיוחד מבחינת ההשקפה הטהורה זה הדבר הכי נכון. למה שנרוץ עם נציגים שאינם חרדים? מדוע נחזק את מי שניהל את המטה של הבית היהודי, מי שנלחם במרן, כך שמצידנו צורה אחרת אינה עומדת על הפרק".
בראשון לציון המצב הרבה יותר פשוט, מבחינת כולם ברור הדבר שהרב אריה כהן יעמוד שוב בראש הרשימה. "אי אפשר לקחת לו את מה שעשה בעיר, ממש מהפכה רוחנית. מי יאמין שבעיר גדולה כמו ראשון לציון נהנה הציבור התורני מאין סוף אירועים ופעילויות תורניות לילדים. בוודאי שזה נזקף לזכותו של אריה כהן", אומר לי דרעי. "הוא, לא עובד בשביל להגדיל את השם והכוח האישי שלו. הוא עובד למען התורה". סתם ולא פירש.
אין ספק שמצפים לנו שישה חודשים מרתקים, מלאים פרשנויות, דעות, הצעות ורצונות. לצערנו הרב בחודשים אלו גם המחלוקת תהיה שותפה בכירה של כמה אנשים.
רובם ככולם של הפעילים, אינם זוכרים תמיד, כי מי שמנהל את העולם בסופו של דבר הוא רק בורא עולם. ויום אחד אחרי הבחירות הכל נשכח, חוץ מדבר אחד, הלשון הרע. את הדיבורים האסורים אי אפשר יהיה למחוק,הם יעמדו ויקטרגו חס ושלום. אז שלא נחשוב שאם נדבר סרה על מאן דהוא נפחית מכוחו, נזכור שלפעמים הדבר פועל בכיוון ההפוך.
אנא: בואו נדאג כולנו שתהיה מערכת בחירות תורנית ונקיה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה